Bava Kamma 57

מניין תלמוד לומר או השדה. ויאמר קוצים קמה שדה ואל יאמר גדיש על דעתיה דרבי יודן ניחא דאמר משלם כל מה שבתוכו ועל דעתיה דרבנין דאמר אינו משלם אלא גדיש חטים שדה שעורים לאי זה דבר נאמר גדיש ולאי זה דבר נאמר גדיש. עברה גדר שגבוהה ארבע אמות או דרך הרבים או נהר פטור אמר רבה בקודחת היא מתניתא אבל במקטפת דברי הכל חייב רבי יוחנן אמר במקטפת היא מתניתא אבל בקודחת פטור:

This is equivalent to what was stated in the Torah...

המדליק בתוך שלו עד כמה תעבור הדליקה ר' אלעזר בן עזריה אומר רואין אותם כאילו היא באמצע בית כור ר' ליעזר אומר שש עשרה אמה כדרך הרבים ורבי עקיבה אומר חמשים אמה ור"ש אומר שלם ישלם המבעיר את הבעירה הכל לפי המדליק:

המדליק בתוך שלו עד כמה תעבור הדליקה ר' אלעזר בן עזריה אומר רואין אותם כאילו היא באמצע בית כור ר' ליעזר אומר שש עשרה אמה כדרך הרבים ורבי עקיבה אומר חמשים אמה ור"ש אומר שלם ישלם המבעיר את הבעירה הכל לפי המדליק:

תני מעשה שעברה דליקה את הירדן שהיתה קשה. עד כמה תעבר הדליקה רבי ליעזר אומר שש עשרה אמה כדרך הרבים בשעת הרוח שלשים אמה רבי יהודה אומר שלשים אמה בשעת הרוח חמשים אמה רבי עקיבה אומר חמשים אמה בשעת הרוח מאה אמה. מעשה בערב שקפץ האור יותר משלשה מאות אמה אימתי בזמן שקפץ אבל אם היו עצים מצויין לפניו או שהיה מספסף והולך אפילו עד מיל חייב. עברה נהר או שלולית רחבין שמונה אמות פטור:

תני מעשה שעברה דליקה את הירדן שהיתה קשה. עד כמה תעבר הדליקה רבי ליעזר אומר שש עשרה אמה כדרך הרבים בשעת הרוח שלשים אמה רבי יהודה אומר שלשים אמה בשעת הרוח חמשים אמה רבי עקיבה אומר חמשים אמה בשעת הרוח מאה אמה. מעשה בערב שקפץ האור יותר משלשה מאות אמה אימתי בזמן שקפץ אבל אם היו עצים מצויין לפניו או שהיה מספסף והולך אפילו עד מיל חייב. עברה נהר או שלולית רחבין שמונה אמות פטור:

המדליק את הגדיש והיו בו כלים ר' יהודה אומר ישלם כל מה שבתוכו וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש של חיטין או גדיש של שעורין היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור ומודין חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה שהוא משלם כל מה שהיה בתוכה שדרך בני אדם להניח בבתים:

המדליק את הגדיש והיו בו כלים ר' יהודה אומר ישלם כל מה שבתוכו וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש של חיטין או גדיש של שעורין היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור ומודין חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה שהוא משלם כל מה שהיה בתוכה שדרך בני אדם להניח בבתים:

רבי אבהו בשם ר' יוחנן מודין חכמים לרבי יודן בכלי גורן שדרכן להטמין. מחלפה שיטת רבי יודן תמן הוא אומר פרט להטמון והכא הוא אמר לרבות הטמון. ולית רבי יודן דריש הכא אלא גדיש לאי זה דבר נאמר גדיש שמשלם כל מה שבתוכו.

רבי אבהו בשם ר' יוחנן מודין חכמים לרבי יודן בכלי גורן שדרכן להטמין. מחלפה שיטת רבי יודן תמן הוא אומר פרט להטמון והכא הוא אמר לרבות הטמון. ולית רבי יודן דריש הכא אלא גדיש לאי זה דבר נאמר גדיש שמשלם כל מה שבתוכו. ...Moshe decreed that Israel should from the Torah on the Sabbath, on Holidays, and that the New Moon would be like Chol Hamoed, as it is stated (Leviticus 23:44) And Moses said the appointed times (Holidays) of G-d to the Children of Israel. Ezra established that they should read from the Torah on Monday and Thursday and in the afternoon service of the Sabbath. He also decreed ritual immersion for those experiencing seminal emission. He also decreed that the religious courts should preside in the cities on Mondays and Thursdays. He also decreed that there should be perfume merchants circulating in the cities